<h1>ספר המקח והממכר לרב האי גאון — השער הראשון</h1>
<h2>דף יג.</h2>
השער הראשון מה שהוא קרוי מכר ואיזהו דבר שיקרא מכר ושלא יקרא מכר ושער זה [מתחלק] לכמה דרכים. הדרך הראשון עקרו של מקח וממכר שאדם נותן ונוטל שיקח חפץ ויתן חפץ וישלם המכר ולית דין ולית דיין, ודבר זה במכר אבל במתנה אינו כן. הדרך השני מה שאדם נותן ונוטל ואינו קרוי מכר כגון הממשכן חפץ לחברו. הדרך השלישי אתה מוצא שאדם נותן חפץ ונוטל חפץ ואינו קרוי מכר ולא קנה אותו חפץ אלא להנאה שיהנה ממנו כגון שכירות כלים שלאחר שישלמו ימי שכירותו יחזרו הכלים לבעליהן. הדרך הרביעי אתה מוצא שאדם מוכר חפץ והלוקח אינו עמו וקנה הלוקח את החפץ כגון שמעיד מוכר מעצמו ואומר כך וכך נטלתי מפלוני בחפץ זה דהא שעבד נפשיה, כדגרסינן [ב"ב קס"ז ע"ב] כותבים שטר ללוה אעפ"י שאין מלוה עמו, ותו גרסינן בב"מ בפ"ק [י"ג ע"א] כותבים שטר ללוה אעפ"י שאין מלוה עמו ואוקמה ר' אסי בשטרי הקנאה דהא שעביד נפשיה. הדרך החמשי אתה מוצא פעמים שאדם מסלק עצמו מן החפץ שהוא שלו לא הוא מסולק ממנו ואף חברו לא קנה אותו, כדגרסינן [כריתות כ"ד ע"ב] האומר דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת ממנה לא אמר כלום, דכי האי גונא לא מתנה יש בו ולא מקח וממכר יש בו. והדרך הששי אתה מוצא שאדם מוכר לחברו דבר ואין הלוקח יכול לעשות בו כל מה שחפץ ולא לשנות בו אלא למה שקנה, כגון הקונה מקום מחברו לשפוך שם מימיו או כגון שקנה ממנו לאורה בלבד וכן הדומים להם, כדגרסינן [ב"ב נ"ח ע"ב] המרזב אין לו חזקה ויש למקומו חזקה, וגרסי' תו [שם נ"ט ע"א] אמר שמואל ולאורה אפילו כל שהוא הוי חזקה.
